יש מעצבים שמתרגמים את המציאות לשפה גרפית ויש מעצבים שמגלים שהמציאות עצמה כבר בנויה כמו קומפוזיציה.Lino Russo שייך ללא ספק לקבוצה השנייה.
בסדרת “Skymetric”, רוסו יוצר שפה חזותית מינימליסטית, צבעונית ומדויקת מאוד, שבה השמיים אינם רק רקע – אלא אלמנט מבני לכל דבר. דרך חיבור בין אדריכלות, קווים גאומטריים וצבעוניות חדה, הוא מנסח מערכת יחסים חדשה בין טבע לתכנון אנושי.
במובנים רבים, הוא אינו מצלם סביבה' הוא מעצב את האופן שבv סביבה נמדדת.
Lino Russo הוא מעצב גרפי ויוצר חזותי איטלקי, הפועל על הגבול שבין צילום, עיצוב גרפי ואמנות קונספטואלית. עבודותיו מתאפיינות בשפה מינימליסטית, קומפוזיציות מדויקות ושימוש בצבעים חדים, כאשר הדגש המרכזי הוא על יחסים בין צורות, חלל ושדה חזותי פתוח. בסדרת Skymetric הוא מפתח שפה שבה האדריכלות העירונית והמרחב הטבעי משתלבים לכדי מערכת אחת של קווים, מדידות ופרופורציות.
השם Skymetric עצמו מגדיר את הרעיון המרכזי של הסדרה' שילוב בין “Sky” לבין “Metric” – שמיים ומדידה. זהו מהלך רעיוני שבו השמיים, האלמנט הפתוח והאינסופי ביותר, הופכים לחלק ממערכת גאומטרית מדויקת.
בכל עבודה בסדרה מתקיים מתח בין: טבע לא צפוי לבין אדריכלות מדויקת/ השמיים הכחולים, הנוכחים תמידית בקומפוזיציה, אינם רק מרחב – אלא שכבת מבנה שמארגנת את הדימוי כולו.
המאפיין המרכזי של הסדרה הוא צמצום קיצוני של השפה החזותית. רוסו משתמש בקומפוזיציות נקיות מאוד, לעיתים כמעט גיאומטריות לחלוטין: קווים אופקיים ואלכסוניים של מבנים' פלטות צבע שטוחות' שדות שמיים כחולים עמוקים ואובייקטים עירוניים שמוגדרים בקצוות חדים/
הצילום או הדימוי אינם “מתארים מקום” אלא מייצרים מערכת יחסים בין אלמנטים' כל פריים מרגיש כמו תרשים חזותי של מרחב חי.
אחד הרעיונות המרכזיים בסדרה הוא טשטוש הגבול בין מה שנבנה לבין מה שניתן כטבע. האדריכלות אינה מסתירה את השמיים – אלא מקבלת אותם כחלק מהמערכת' השמיים אינם רק רקע פסיבי – אלא משטח פעיל של קומפוזיציה. כך נוצר מצב שבו: העיר אינה מנוגדת לטבע' אלא מתקיימת איתו באותה מערכת גרפית
בניגוד למינימליזם מונוכרומטי קלאסי, Skymetric משתמשת בצבע בצורה מדויקת מאוד. הכחול של השמיים אינו רק אסתטי – הוא אלמנט מבני. לצידו מופיעים לעיתים צבעים משלימים של אדריכלות עירונית: לבן, אפור, אדום או צהוב. הצבעים אינם רגשיים – הם פונקציונליים בתוך הקומפוזיציה.
Skymetric מציעה קריאה מעניינת של המציאות: העולם אינו רק מרחב שאנו חיים בו – אלא מערכת גרפית שניתן לקרוא אותה' השמיים, המבנים, הקווים והזוויות אינם אובייקטים נפרדים – אלא חלק ממערכת אחת של יחסים חזותיים. .
Skymetric מתקיימת על הגבול שבין צילום לעיצוב. מצד אחד – היא מבוססת על מציאות עירונית קיימת ומצד שני – היא מעובדת ומסודרת כך שתפעל כמו מערכת גרפית. זהו לא צילום שמנסה לתפוס רגע' זהו עיצוב של מבט.
כדי לראות את המרחב אחרת – צריך להתחיל למדוד אותו מחדש.
הייחוד של Lino Russo בסדרת Skymetric טמון ביכולת שלו להפוך את האינסופי למדוד, ואת המדוד לאסתטי. הוא אינו רק מתבונן במרחב – הוא מארגן אותו מחדש לשפה חזותית מדויקת, נקייה ומודרנית מאוד. עבור עולם העיצוב והצילום – זו תזכורת לכך שגם השמיים אינם “רקע”, אלא חלק מהמערכת.
