לינו רוסו – סקיימטריק, כשהשמיים הופכים לגריד גרפי

מאת: הילית קרש מינימליזם גאומטרי שמחבר בין טבע, אדריכלות ושפה עיצובית יש מעצבים שמתרגמים את המציאות לשפה גרפית ויש מעצבים שמגלים שהמציאות עצמה כבר בנויה כמו קומפוזיציה.Lino Russo שייך ללא ספק לקבוצה השנייה. בסדרת “Skymetric”, רוסו יוצר שפה חזותית מינימליסטית, צבעונית ומדויקת מאוד, שבה השמיים אינם רק רקע – אלא אלמנט מבני לכל דבר. דרך […]
הלן בינֶה – כשהאור הופך לאדריכלות של רגש

מאת: הילית קרש צילום אדריכלות כחשיפה של זמן, צל וחומר יש צלמים שמתעדים אדריכלות כפי שהיא ויש צלמים שמגלים שהאדריכלות עצמה אינה דבר קבוע – אלא מערכת חיה של אור, צל ותחושה. Hélène Binet שייכת ללא ספק לקבוצה השנייה. בינֶה, מהצלמות המשפיעות בצילום האדריכלות העכשווי, יצרה שפה חזותית שבה מבנים אינם אובייקטים סטטיים אלא מרחבים […]
צ’מה מדרוס – כשהמציאות הופכת לשיר חזותי

מאת: הילית קרש האובייקט היומיומי כמטאפורה פיוטית מתוחכמת יש צלמים שמתעדים את העולם כפי שהוא. ויש צלמים שמגלים שהעולם מסתיר בתוכו עולם אחר לגמרי. Chema Madoz שייך ללא ספק לקבוצה השנייה. מדרוס, מהצלמים הקונספטואליים החשובים של הצילום הספרדי העכשווי, יצר שפה חזותית שבה אובייקטים יומיומיים הופכים למטאפורות פיוטיות מדויקות. צילומיו אינם מבוססים על תיעוד של […]
פרנקו פונטנה – הטבע כציור מופשט של אור וצבע

מאת: הילית קרש כשהנוף מפסיק להיות מקום והופך לשפה פיוטית של צבע יש צלמים שמתעדים נוף ויש צלמים שמפרקים אותו עד שהוא הופך לצבע, אור ורגש. Franco Fontana שייך ללא ספק לקבוצה השנייה. פונטנה, מהקולות המשמעותיים בצילום האיטלקי של המאה ה־20, יצר שפה חזותית שמאתגרת את מושג ה”נוף” עצמו. בצילומיו, הטבע אינו עוד מרחב גיאוגרפי […]
מייקל איסטמן – הארכיאולוג של הזמן האדריכלי

מאת: הילית קרש כשהתפוררות, צבע וזיכרון הופכים לשפה חזותית יש צלמי אדריכלות שמתעדים מבנים ויש צלמים שמתעדים את הזמן שנשאר בתוכם Michael Eastman שייך ללא ספק לקבוצה השנייה. במשך יותר מחמישה עשורים, איסטמן יצר גוף עבודה יוצא דופן המתבונן במבנים מתיישנים, חללים נשכחים ואדריכלות שנושאת עליה את סימני הזמן. פונדקים ישנים, בתי קולנוע, מוטלים מתפוררים, […]
ג'יימס קרווין – המשורר של המקומות הנטושים

מאת: הילית קרש כשהאדריכלות הנטושה הופכת לזיכרון חזותי מהפנט יש צלמים שמתעדים מבנים. ויש צלמים שמקשיבים למה שמבנים מנסים לומר אחרי שבני האדם עזבו אותם. James Kerwin שייך ללא ספק לקבוצה השנייה. במשך שנים, קרווין יוצר גוף עבודה חזותי יוצא דופן המתעד מבנים נטושים ברחבי העולם – כנסיות שנעזבו, תיאטראות מתפוררים, בתי חולים נטושים, ארמונות […]
טנדיווה מוריו – האשליה שהופכת זהות לדימוי חזותי

מאת: הילית קרש צילום אופנה, תרבות אפריקאית ואשליות אופטיות בשפה חזותית מהפנטת יש צלמים שמתעדים יופי. ויש צלמים שבונים מחדש את האופן שבו אנו תופסים אותו. Thandiwe Muriu שייכת ללא ספק לקבוצה השנייה. הצלמת הקנייתית מצליחה ליצור גוף עבודה שהוא בו־זמנית צילום אופנה, מחקר תרבותי, הצהרה פמיניסטית ומשחק אופטי מתוחכם. עבודותיה אינן רק פורטרטים של […]
גילברט גרסן – יקום סוריאליסטי עם חוש הומור שנון, שבו האדם הקטן מתמודד עם רעיונות גדולים מדי

מאת: הילית קרש האיש שלא רק יצר דימויים – אלא ביים מצבים קיומיים בתוך עולם מיניאטורי יש צלמים שמתעדים עולם, ויש צלמים שמפרקים אותו ומרכיבים מחדש כשפה של רעיון. Gilbert Garcin משתייך בבירור לקבוצה השנייה. העבודות שלו אינן צילום במובן התיעודי, אלא מערכת שלמה של בימוי חזותי: סצנות מיניאטוריות, מדויקות, כמעט תיאטרליות, שבהן דמות אחת […]
ג'וליוס שולמן – האיש שלימד את העולם לראות אדריכלות מודרנית

מאת: הילית קרש האיש שלא רק תיעד אדריכלות – אלא בנה את הדימוי יש צלמים שמתעדים מבנים. ויש צלמים שמעצבים את האופן שבו העולם תופס אדריכלות. Julius Shulman (ג'וליוס שולמן) שייך ללא ספק לקבוצה השנייה. למעשה, קשה לדמיין כיצד הייתה נתפסת האדריכלות המודרנית של קליפורניה ללא המצלמה שלו. צילומיו האיקוניים של בתי זכוכית, קונסטרוקציות פלדה […]
ז'אן-פול בורדייה – כשהגוף הופך לנוף והנוף הופך לגוף

מאת: הילית קרש צילום שמוחק את הגבול בין האדם לטבע מעטים הצלמים שמצליחים לגרום לצופה לעצור ולשאול: "מה אני בכלל רואה עכשיו?" זה בדיוק הכוח של עבודותיו של Jean-Paul Bourdier (ז'אן-פול בורדייה). במבט ראשון, נדמה שמדובר בצילום נוף – מדבר, הר, סלע או שמיים. אך לאחר כמה שניות מתגלה ההפתעה: גוף אנושי חבוי בתוך הקומפוזיציה, […]