יש צלמים שמתעדים את העולם כפי שהוא. ויש צלמים שמגלים שהעולם מסתיר בתוכו עולם אחר לגמרי. Chema Madoz שייך ללא ספק לקבוצה השנייה.
מדרוס, מהצלמים הקונספטואליים החשובים של הצילום הספרדי העכשווי, יצר שפה חזותית שבה אובייקטים יומיומיים הופכים למטאפורות פיוטיות מדויקות. צילומיו אינם מבוססים על תיעוד של מציאות – אלא על פירוקה והרכבתה מחדש לכדי משמעות חדשה. במובנים רבים, הוא אינו מצלם חפצים, הוא מצלם רעיונות בתחפושת של חפצים.
Chema Madoz נולד בשנת 1958 בעיר Madrid, ספרד.
הוא נחשב לאחד הקולות המשפיעים בצילום הקונספטואלי האירופי, וזכה להכרה בינלאומית בזכות עבודותיו בשחור־לבן, המשלבות הומור עדין, פרדוקס וחשיבה פילוסופית. בניגוד לצילום תיעודי או דוקומנטרי, מדרוס כמעט ואינו מתעניין בעולם החיצוני כפי שהוא – אלא באופן שבו ניתן לייצר ממנו משמעות חדשה דרך שינוי מינימלי אך מדויק.כל אובייקט אצלו הוא נקודת התחלה – לא סוף.
המאפיין המרכזי בעבודתו של מדרוס הוא היכולת לקחת חפצים פשוטים ולהפוך אותם לשאלות חזותיות: מדרגות הופכות לנייר, סולם הופך לאות, שעון הופך לחלל ריק, ספרים הופכים לנוף.
המשותף לכולם הוא שינוי קטן – כמעט בלתי מורגש – שמייצר שינוי תפיסתי עמוק, הצילום אינו “מתאר משהו”, הוא מציע פרשנות חדשה למה שאנחנו כבר מכירים.
מדרוס עובד כמעט באופן בלעדי בשחור־לבן, זו אינה בחירה אסתטית בלבד, אלא מהלך מושגי ברור. הסרת הצבע מאפשרת להתמקד בצורה, בקונספט, בקו ובמשמעות, האובייקט מאבד את ההקשר היומיומי שלו והופך לסימן.
כך נוצרת שפה חזותית נקייה, כמעט מדעית – אך בו־זמנית פיוטית מאוד.
אחד המאפיינים המובהקים של עבודתו הוא הומור עדין מאוד, לא הומור מצחיק – אלא הומור של הבנה. הבנה שמשהו “לא מסתדר”, ובכל זאת עובד.
הפרדוקס הוא לב השפה שלו, האובייקט מכיר את עצמו – ואז מתנהג אחרת, המציאות אינה נשברת – היא מתכופפת.
העבודות של מדרוס מציעות קריאה עמוקה של המציאות: העולם אינו קבוע, הוא מערכת של סימנים שניתן לשנות את היחסים ביניהם, האובייקט אינו מה שהוא – אלא מה שהוא יכול להיות.
במובן זה, מדרוס מתקרב לחשיבה פילוסופית על תפיסה, מה שאנחנו רואים אינו העולם – אלא הסכמה שלנו לגבי איך העולם אמור להיראות.
אפשר לקרוא את עבודותיו כצורת שירה, לא שירה מילולית – אלא שירה של אובייקטים.
כל דימוי הוא משפט קצר, מדויק, חסכוני, אך טעון משמעות, הצילום אינו מסביר – הוא מרמז.
הייחוד של Chema Madoz טמון ביכולת שלו לחשוב דרך אובייקטים, הוא אינו משנה את העולם באופן דרמטי, הוא מזיז פרט קטן – ומייצר עולם חדש.
