יש צלמים שמתעדים יופי. ויש צלמים שבונים מחדש את האופן שבו אנו תופסים אותו. Thandiwe Muriu שייכת ללא ספק לקבוצה השנייה.
הצלמת הקנייתית מצליחה ליצור גוף עבודה שהוא בו־זמנית צילום אופנה, מחקר תרבותי, הצהרה פמיניסטית ומשחק אופטי מתוחכם. עבודותיה אינן רק פורטרטים של נשים – הן מערכות חזותיות מורכבות, שבהן גוף, בד, צבע וזהות נטמעים זה בזה עד שכמעט קשה להבחין בין דמות לרקע. במובנים רבים, מוריו אינה רק מצלמת נשים – היא בונה עבורן זירה חדשה של נראות.
מוריו נולדה וגדלה ב־Nairobi, קניה, וגילתה את הצילום כבר בגיל 14 דרך מצלמת ניקון ישנה של אביה. היא אוטודידקטית, ובנתה את שפתה הצילומית באמצעות לימוד עצמאי בתקופה שבה כמעט ולא היו מסגרות מקצועיות ללימודי צילום בקניה. כבר בגיל צעיר עבדה בצילום מסחרי, ובהמשך נחשבה לאחת מצלמות הפרסום הבולטות במזרח אפריקה – ואף לאישה הראשונה שפעלה בתחום המסחרי שנשלט ברובו על ידי גברים בקניה, אך הפריצה האמנותית המשמעותית שלה הגיעה דרך סדרת Camo – גוף עבודה שהפך אותה לשם בולט בזירת הצילום הבינלאומית.
מה שהופך את מוריו ליוצאת דופן הוא היכולת שלה לייצר אשליה חזותית כמעט היפנוטית – מבלי להסתמך על מניפולציות דיגיטליות. היא יוצרת סטים מדויקים שבהם הבד של הבגד נטמע לחלוטין ברקע, עד שהגוף כמעט נעלם. רק הפנים, הידיים או אלמנטים קטנים של זהות נותרים גלויים.
במבט ראשון, הצילום נראה כמעט גרפי או דיגיטלי, במבט שני, מתגלה המלאכה: החומר, הצילום, הדיוק הכמעט אדריכלי של הקומפוזיציה, הדפוסים הבולטים – המזוהים לעיתים עם טקסטילים אפריקאיים מסורתיים, במיוחד בדי wax print ואנקרה – אינם רק אלמנט אסתטי. הם הופכים לכלי לדיון בזהות, שייכות וזיכרון תרבותי.
בלב עבודתה של מוריו ניצבת שאלת הנראות של נשים שחורות. בהשראת שערי מגזיני אופנה בינלאומיים, לצד זיכרונות חזותיים מהתרבות הקנייתית שבה גדלה, היא מבקשת לייצר דימוי אחר של יופי – כזה שאינו זקוק לאישור מערבי כדי להיות עוצמתי.
השיער הטבעי, הבדים המקומיים, חפצים יומיומיים וחומרי תרבות עממיים הופכים בעבודותיה לסמלים של גאווה וזהות. לעיתים היא משתמשת בפריטים פשוטים מהיומיום – פקקי בקבוקים, קשיות, גלגלי אופניים או חפצי בית – והופכת אותם לאביזרי אופנה כמעט פסליים. בכך, היא מבצעת פעולה מעניינת: לוקחת את מה שנחשב "רגיל" או "מקומי" ומעניקה לו מעמד של אסתטיקה גבוהה.
אחד הרעיונות המעניינים ביותר בעבודותיה של מוריו הוא הפרדוקס של ההסוואה.
סדרת Camo אינה עוסקת רק ביופי – אלא בשאלה של זהות בתוך מערכת תרבותית. הנשים בעבודות כמעט נבלעות בתוך הטקסטיל, נעלמות. אך דווקא דרך ההיטמעות הזו הן הופכות לבלתי נשכחות.
מוריו עצמה תיארה את הסדרה כעיסוק במתח שבין זהות אישית לבין הציפיות שהחברה והתרבות מטילות על נשים. במובן זה, ההסוואה אינה מחיקה – אלא פעולה ביקורתית.
השאלה שמרחפת מעל העבודות היא: האם אנו בוחרים את הזהות שלנו – או נטמעים בתוך הדפוסים שסביבנו?
עבור אנשי צילום, אופנה ועיצוב, מוריו מציעה שיעור חזותי מרתק: צבע אינו קישוט – הוא שפה, דפוס יכול להיות נרטיב, חומר וטקסטיל יכולים להפוך לאדריכלות של דימוי, צילום אופנה יכול לשאת רעיון תרבותי עמוק, קומפוזיציה מדויקת יכולה לייצר אשליה ללא מניפולציה דיגיטלית
הייחוד של Thandiwe Muriu טמון בכך שהיא אינה רק מצלמת פורטרטים, היא בונה עולמות. דרך בדים בולטים, קומפוזיציות מדויקות ושפה חזותית שמטשטשת בין גוף לרקע, היא מצליחה להפוך צילום אופנה למרחב של שיחה על תרבות, נשיות וזהות.
עבור צלמים, מעצבים ואוהבי אמנות חזותית – מוריו מציעה תזכורת חשובה: לפעמים, דווקא מה שמנסה להסתוות – הוא הדבר שהכי מושך את המבט.
אינסטגרם השראה:
@thandiwe_muriu
שם האמנית בעברית: טנדיווה מוריו
שם האמנית באנגלית: Thandiwe Muriu
תחום: צילום אמנותי, צילום אופנה, פורטרט תרבותי
סגנון: Contemporary African Portraiture / צילום פורטרט אפריקאי עכשווי
מדינת פעילות: קניה
מיקום פעילות מרכזי: ניירובי, קניה
התמחות: זהות נשית שחורה, טקסטיל אפריקאי, אשליות אופטיות וצילום תרבותי
